פסק-דין בתיק ע"פ 7972/11

המשנה לנשיא מ' נאור:

לפנינו שלושה ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ק' רג'יניאנו) ב-ת"פ 21457-11-10 מיום 26.9.2011. המערערים הורשעו במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתם בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, אשר ייחס להם עבירות של נשיאת נשק והובלתו וקשירת קשר לפשע. במסגרת הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים כי על משה ארביב, המערער ב-ע"פ 8153/11 (להלן: ארביב) ייגזרו 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום שייקבע על ידי בית המשפט. באשר לעמיר יעקב, המערער ב-ע"פ 7972/11 (להלן: יעקב) ולמוחמד גאלולי, המערער ב-ע"פ 8005/11 (להלן: גאלולי), ביקשו הצדדים כי בית המשפט יגזור עליהם 48 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום שייקבע על ידי בית המשפט. הוסכם כי הצדדים יטענו באופן פתוח לגבי גובה הקנס. בא כוח המאשימה ציין כי התבקש עונש מאסר זהה עבור יעקב וגאלולי בשל כך שליעקב עבר מכביד ובשל כך שהוא השתמש ברכבו לביצוע העבירות. בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון וגזר על המערערים עונשי מאסר כמפורט, וכן הטיל על כל אחד מהמערערים קנס כספי בסך 75,000 ש"ח, או 12 חודשי מאסר תמורתו.

           שלושת הערעורים שלפנינו מופנים כנגד גובה הקנס. לחלופין נטען בדיון על פה כי יש לקצר את המאסר שנקבע חלף הקנס או לפרוס את הקנסות לתשלומים.

כתב האישום המתוקן

על פי כתב האישום המתוקן, בסמוך לחודש ספטמבר 2010, קשר עבד הנא גרבאן (להלן: גרבאן) קשר עם מרדכי חיימוב (להלן: חיימוב), חייל צה"ל המשרת בבסיס אחסנה הסמוך למושב מצליח, לפיו חיימוב יוציא כלי נשק מהבסיס הצבאי וגרבאן ידאג למכירתם. ביום 13.9.2012 או בסמוך לכך, סיכם חיימוב עם גרבאן שהאחרון יגיע לבסיס הצבאי על מנת לקחת את הנשק.

גרבאן שיתף את יעקב ואת ארביב בפרטי הקשר הפלילי שלו עם חיימוב, והשלושה קשרו קשר לקבל לידיהם את כלי הנשק שיוציאו מהבסיס הצבאי ולהובילם. לשם כך, אסף יעקב ברכבו את ארביב ואת גרבאן בשעות הלילה שבין 13.9.2010 ו-14.9.2010, והשלושה נסעו אל מקום המפגש עם חיימוב הסמוך לבסיס הצבאי. במקום המפגש חיימוב וחייל צה"ל נוסף העבירו ליעקב, לארביב ולגרבאן כלי נשק - 10 רובי אם-16 קצר, מקלע מא"ג ומטול רימונים אם-203 - שהוציאו קודם לכן מהבסיס הצבאי באמצעות פרצה מתחת לגדר. יעקב, ארביב וגרבאן הכניסו את כלי הנשק לתא המטען של רכבו של יעקב ונסעו לכפר יונה, שם ניגבו את כלי הנשק על מנת למחוק טביעות אצבע. את כלי הנשק, למעט שני רובי אם-16 שנטלו יעקב וארביב לעצמם, אפסנו בביתו של גרבאן בנתניה. גם גרבאן נטל לעצמו רובה אם-16 קצר אחד.

למחרת, התקשר גרבאן לגאלולי, הכניסK בסוד הקשר וביקש שימצא קונה לכלי הנשק. בהמשך לכך, הגיע גאלולי לביתו של גרבאן, ולאחר שראה את כלי הנשק הבטיח כי אלה יימכרו עד סוף היום. ביום שלמחרת, שב גאלולי לביתו של גרבאן עם שני אנשים נוספים, על מנת לרכוש את כלי הנשק. לשם מטרה זו, הסיע גאלולי את כלי הנשק שנותרו - קרי, 7 רובי אם-16 קצר, מקלע מא"ג ומטול רימונים אם-203 - למקום מושבם של שני הקונים, ששילמו לו סך של 230,000 ש"ח תמורת כלי הנשק. גאלולי נטל לעצמו סך של 50,000 ש"ח והעביר את היתרה בסך 180,000 ש"ח לידי גרבאן. גרבאן התחלק בסכום עם יעקב וארביב, כך שכל אחד מהשניים האחרונים קיבל סכום של כ-53,000 ש"ח, וגרבאן שמר לעצמו את היתרה בסך 74,000 ש"ח. בהמשך, גרבאן אף מכר לגאלולי את רובה ה-אם-16 הקצר שהותיר ברשותו, תמורת סך של 10,000 ש"ח, שמחציתם שולמו במזומן, וכחלופה ליתרה העביר גאלולי לגרבאן אקדח (אותו גרבאן החזיר לו בהמשך).

בסמוך למחצית השנייה של חודש ספטמבר 2010, ביקש גאלולי מגרבאן כי ישיג מחסניות עם כדורים שמתאימים לרובי אם-16. גרבאן פנה לחיימוב בבקשה זו. בהמשך פגשו גרבאן וגאלולי בסמוך לבסיס הצבאי את חיימוב, שמסר להם 7 מחסניות עם כדורים המותאמות לרובי אם-16, אותן הוציא מהבסיס הצבאי.

           בגין מעשים אלו יוחסו למערערים עבירה של נשיאת נשק והובלתו (לפי סעיף 144(ב) רישא יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)); ועבירה של קשירת קשר לפשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק).

גרבאן הורשע בהליך נפרד (ת"פ (מחוזי מרכז) 21388-11-10 (סגן הנשיא ז' כספי)) במסגרת הסדר טיעון שהושג לאחר גישור, על פי הודאתו בעובדות של כתב אישום מתוקן, אשר ייחס לו עבירות של סחר בנשק; נשיאת והובלת נשק; וקשירת קשר לפשע. ביום 21.7.2011 גזר בית המשפט על גרבאן 80 חודשי מאסר; 18 חודשי מאסר על תנאי; וקנס כספי בסכום של 25,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתו. כמו כן, הפעיל בית המשפט מאסר מותנה קודם לתקופה של 12 חודשים, לריצוי בפועל, בחופף לעונש המאסר.

ההליכים בבית המשפט המחוזי

           המערערים הורשעו על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. בגזר דינו, התייחס בית המשפט לתסקיר המבחן בעניינו של ארביב, ממנו עלה כי שירות המבחן התרשם שארביב מצוי בהליך הידרדרות, אינו מסוגל לבחון לעומק את נסיבות הסתבכויותיו לצורך עריכת שינוי ממשי, ואינו מבין את חומרת העבירות שביצע. על כן, שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית, בשילוב טיפול תמיכתי. בית המשפט עמד גם על עברו הפלילי של יעקב, הכולל ארבע הרשעות קודמות, בין היתר בגין מספר רב של עבירות רכוש ואלימות; ועל הרשעתו הקודמת של גאלולי, בגין הסעת שוהה בלתי חוקי. בית המשפט הדגיש כי מדובר בפרשה חמורה ביותר של גניבת כלי נשק מבסיס צבאי על ידי חיילים וקבלתו לאחר שהוצא מהבסיס למטרות סחר, ועמד על הסכנות שבהגעת כלי נשק לידיים עברייניות, בין אם בתחום הפלילי ובין אם בתחום הביטחוני. בתוך כך, דחה בית המשפט את הטענות שהושמעו כי חלקם של יעקב וארביב הסתכם ב"עזרה" לגרבאן בהסעתו לביתו ועזרה עם כלי הנשק.

בית המשפט התייחס בגזר דינו גם לחשיבות של הסדרי טיעון, תוך שהדגיש את האחריות המוטלת על בית המשפט, בבואו לבחון הסדר טיעון, לאזן בין זכויות הנאשם ובין אינטרס הציבור. לגופו של עניין, ציין בית המשפט כי התלבט אם הסדר הטיעון שהוגש בעניינם של המערערים מקיים את האיזון הנדרש. הוא קבע כי עונשי המאסר שהוצעו הם ברף הנמוך ביותר של מדיניות הענישה, וכי ספק אם יש בעונשי המאסר המוצעים כדי לשרת את האינטרס הציבורי. בית המשפט הדגיש כי "דברים אלה נכונים גם כאשר הסדר הטיעון נבחן מול עונש המאסר שהוטל על גרבאן. אין ספק שמעורבותו של גרבאן היא גדולה יותר אבל להשקפתי איננו מצדיק את הפער בין העונשים." נוכח כל השיקולים, גזר בית המשפט על המערערים את העונשים עליהם הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, אך קבע כי לא ניתן להיענות לבקשת הסנגורים להימנע מהטלת קנס כספי. בית המשפט הדגיש בהקשר זה כי כל אחד משלושת המערערים נותר כשבידו כלי נשק צה"לי וסכום כסף לא מבוטל: ארביב ויעקב קיבלו 53,000 ש"ח, וגאלולי קיבל 50,000 ש"ח.

           על כן, גזר בית המשפט על יעקב ועל גאלולי 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל ממעצרם ביום 21.10.2010; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שיופעל במידה ויעברו עבירה לפי סעיף 144 לחוק או כל עבירת רכוש מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שיופעל במידה ויעברו עבירה של קשירת קשר; וקנס כספי בסך 75,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו.

           על ארביב גזר בית המשפט 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל ממעצרו ביום 21.10.2010; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שיופעל במידה ויעבור עבירה לפי סעיף 144 לחוק או כל עבירת רכוש מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שיופעל במידה ויעבור עבירה של קשירת קשר; וקנס כספי בסך 75,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו.

הערעורים

הערעורים שהוגשו מופנים כולם נגד רכיב הקנס הכספי בסך 75,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו, שהוטל על כל אחד מהמערערים.

יעקב טוען בערעורו (ע"פ 7972/11) כי שגה בית המשפט כשהטיל עליו קנס בסך 75,000 ש"ח, ומבקש כי בית המשפט יורה על הפחתה משמעותית בגובה הקנס, באופן פרופורציונאלי לקנס שנגזר על גרבאן. יעקב מדגיש כי גרבאן, שכונה בידי המדינה כ"אביה הרוחני של העבירה", קיבל את התמורה הכספית הגדולה ביותר ממכירת כלי הנשק (סכום של 70,000 ש"ח לעומת הסכום בסך 53,000 ש"ח שקיבל יעקב) והורשע בעבירות חמורות יותר, אך נקנס בסך 25,000 ש"ח בלבד. עוד טוען המערער כי אין לו יכולת כלכלית לשלם את הקנס, ועל כן המשמעות בפועל של הטלת קנס כה גדול כשלצדו חלופת מאסר היא הטלת מאסר נוסף. כך, טוען המערער, יוצא שבית המשפט קיבל את הסדר הטיעון בין הצדדים "למראית עין" בלבד.

גם גאלולי טוען בערעורו (ע"פ 8005/11) כי יש להתאים את גובה הקנס שהוטל עליו באופן פרופורציונאלי לקנס שנגזר על גרבאן, ומדגיש כי קיבל כתוצאה מביצוע העבירות סכום של 50,000 ש"ח בלבד. גאלולי, בדומה ליעקב, טוען כי נוכח חוסר יכולתו לשלם את הקנס, משמעותו בפועל היא הטלת תקופת מאסר נוספת, ומפנה לפסיקה לפיה מאסר חלף קנס אינו אמור להיות תוספת עקיפה לתקופת המאסר הרגיל אלא אמצעי שנועד בעיקר לעודד את הנאשם לשלם את הקנס.